החלטה בתיק בש"פ 5899/12

1.        לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט צ' קאפח), מיום 10.7.2012, בתיק מ"ת 14229-04-12, אשר ניתנה במסגרת סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חסד"פ).

כתב האישום שהוגש נגד העורר

2.        בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב, יוחסו לעורר עבירות אלה:

א.        שוד בנסיבות מחמירות (בנשק ובחבורה), לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז -1977 (להלן: חוק העונשין).

ב.        ניסיון שוד בנסיבות מחמירות (בנשק), לפי סעיף 403 בנסיבות סעיף 402(ב) לחוק העונשין.

ג.        חבלה בכוונה מחמירה (גרם חבלה חמורה), לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין.

           באישום הראשון נטען, כי ביום 29.10.2010, בשעות הלילה, עלה העורר על מונית, כאשר הוא נושא עימו אקדח חצי אוטומטי מתוצרת צ'כיה. העורר התיישב במושב האחורי של המונית וביקש מהנהג להסיעו לרמת השרון. במהלך הנסיעה, דרך העורר את האקדח, כיוון אותו לעבר הנהג והורה לו לעצור את המונית בצד הדרך, באזור השדות. לאחר שהנהג עצר את המונית, הופיע אדם נוסף שזהותו אינה ידועה למאשימה, הוא נכנס למונית מהדלת השמאלית האחורית והתיישב במושב האחורי. מייד לאחר מכן, דרש העורר מהנהג למסור לידיו את ארנקו, ולהניח את הפלאפון הנייד שלו על לוח המחוונים של המונית, והורה לנהג להמשיך בנסיעה אל תוך השדות. לאחר מכן, הורה העורר לנהג לצאת מהמונית, וכבל את ידיו באמצעות אזיקון, ומייד לאחר מכן, התיישב בכסא הנהג ונמלט עם המונית מהמקום.

           באישום השני מדובר בניסיון שוד של מונית אחרת, שהתרחש ביום 4.11.2010, כאשר העורר עלה למונית ובמהלך הנסיעה הוציא את אקדחו והצמידו לרקתו של הנהג. הנהג ביקש בתחנונים מהעורר, שלא לשדוד את המונית, כיוון שהיא אינה שייכת לו, ובתגובה לכך דרך העורר את אקדחו ושב והצמידו לרקתו של הנהג. הנהג סובב את פלג גופו לאחור, והיכה בידו הימנית של העורר, בה אחז באקדח, ובתגובה לכך כיוון העורר את האקדח לעבר המתלונן וירה קליע שפגע בירכו הימנית של הנהג, מתוך כוונה לגרום לו לחבלה חמורה. לאחר מכן, ומחמת פחדו של הנהג מהעורר, הוא החל לנסוע במהירות, ולאחר חילופי דברים בין הנהג לבין העורר, פתח העורר את דלת המונית וקפץ ממנה, תוך כדי נסיעה, ונמלט מהמקום.

הבקשה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים

3.        בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה המשיבה לעצור את העורר עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו. בבקשה נטען, כי בידי המשיבה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר, ובכלל זה:

א.        אקדח שנתפס בחזקתו של העורר, כאשר מדו"ח מעבדת נשק במז"פ עולה כי מדובר באקדח שממנו נורה הקליע, אשר הוצא בניתוח מרגלו של נהג המונית, באירוע השוד מיום 4.11.2010.

ב.        מחקרי תקשורת, המלמדים כי העורר היה בשתי זירות השוד בזמנים הסמוכים למועד ביצוע העבירות, כאשר הוא אינו מכחיש את הימצאותו בזירות אלה, במועדים הרלבנטיים. העורר גם לא הכחיש כי הטלפונים הניידים, ששימשו בסיס לאיכונים, שייכים לו ונמצאים בשימושו הבלעדי.

ג.        העורר הכחיש, אמנם, כל קשר לביצוע מעשי השוד, אך לא נתן הסבר סביר ומניח את הדעת, באשר להימצאותו בשתי זירות השוד במועדים הרלבנטיים, כאשר מקום מגוריו ומרכז חייו, הינם בצפון הארץ, בכפר קרע.

ד.        דו"ח פעולה של מדובב, ממנו עולה, כי העורר הודה בפניו כי שדד מונית ובמהלך השוד ירה בנהג המונית.

ה.        תמליל שיחה בין העורר למדובב, שבמסגרתה העורר הכחיש את ביצוע מעשי השוד, אך בה בעת, נאמרו על ידו אמירות מפלילות, כגון "אכלתי אותה בגדול", וכאשר נשאל לגבי זהותו של האדם הנוסף, אמר העורר "הוא לא פותח עלי בשום דבר".

ו.        דו"ח רפואי מבית החולים הלל יפה מיום 5.11.2010 בבוקר, המעיד על נקע בקרסול ימין ברגלו של העורר, דבר המתיישב עם קפיצתו של העורר מהמונית, תוך כדי נסיעה במהירות של 30 קמ"ש, בערב שקדם לכך.

           בבקשה נטען, כי קיימת עילת מעצר, הנובעת ממסוכנותו של העורר וכן מהחשש כי הוא ינסה לשבש את הליכי המשפט ולהתחמק מהדין. עוד נטען, כי לעורר הרשעה מיום 6.7.2011, בעבירה של נשיאת נשק.

4.        ככל הידוע, לא התקיים עדיין דיון, לגופו של עניין, בבקשת המשיבה לעצור את העורר עד לתום ההליכים במשפטו.

הבקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ